אז מה, התגעגעתם?
יופי, גם אנחנו.
תחשבו עלינו בתור יין משובח ששווה לשמור לאירועים מיוחדים, ועכשיו תתיישבו טוב טוב בכסא ותחשבו כמה טוב שחזרנו!
וזה לא שהפסקנו לאכול, חס וחלילה. מי שמכיר אותנו אישית יודע שהמצב הקשה שם בדרום דחף אותנו לנשנושים בלתי פוסקים, אבל רובם נערכו במקומות מוכרים שכבר נכתב עליהם.
אגב, יש לנו שלל תירוצים, קבילים יותר ופחות, למה נעלמנו מהאטמוספירה הבלוגרית. רשימה מדויקת תשלח למייל שלכם, ע"פ בקשתכם.
אז כמה זמן באמת עבר מאז שנפגשנו?
84 ימים
או
12 שבועות
או אם תרצו
2017 שעות
ואם אתם מתעקשים: 121,050 דקות ללא ארוחת בוקר.
עכשיו אתם שואלים, למה הדיוק? פרטים בפוסט להלן!
------------------------------------------------------
החלטנו לעלות ברמה לכבוד החזרה שלנו, ונסענו להרצליה הרחוקה למסעדת "סבסטיאן" המשובחה.
תפתחו בדך נוסף את הקישור הזה וכנסו לאווירה....
הדירוג שלנו:
--------------------------------
1 סביר
2 ססססדר
3 טוב
4 טואוב
5 woohoo!
-------------------------------
ובמבחן החמאה הרכה: WOOHOO!
לא רק שזה היה רך וטוב, זה גם הגיע עטוף בעטרת נייר דקיקה וקוקטית!
מיי גוד, כבר התחלנו טוב.
אווירה: WOOHOO!
11:50 הגענו קצת לפני הצהרים.
כבר אצל המארחת ראינו מזה דיוק ("יש לכם שעה וחצי")
מקום על רמה, אין מה לאמור, אמר לו האוגי. ויחד נאמר: בפריז הייתם? אנחנו לא! אז יש לנו את סבסטיאן.
המלצרים לבושים יפה, יש מפיות בד, הכל ערוך לעילא, והמקום מתנהל כמו בסיס צבאי (לא ישראלי, אירופאי כזה)
טעם: WOOHOO!
אפשר לדעת לאיזו מסעדה הגעתם לפי איך הם קוראים לביצה.
 |
| בסבסטיאן זה אומלט |
 |
| הרצליה פיתוח כאילו דא |
11:56 התיישבנו. המלצר הגיע עם תפריטים והחל את הטיימר. עוד 4 דקות נגמרות ארוחות הבוקר!
11:58 ניגבנו זיעה. החלטנו מהר. יש 2 דקות!
11:59 הזמנו!!!!! ייפייי! עמדנו בדד ליין!
לקחנו בוקר סבסטיאן עם אומלט וכריך איכרים, שזה בלשון העם ארוחת בוקר וסנדוויץ' עם לביבה. איכשהו שם הכל נשמע אחרת - אבל טעעעעים! אז מה אכפת לנו איך קוראים לזה, כל עוד זה מרפד את הבטן לקראת שבת המלכה?
 |
| עגבניה צלויה, תרד ותפו"א שיבחו את הארוחה להפליא |
 |
| הסלט לא היה פורץ דרך, אז שמן הזית היה נפלא, והתיבול מדויק |
 |
| האיכרים יכולים להיות מאד מרוצים מהלביבה שהיתה שם בלחם |
ארוחת הבוקר הוגשה בליווי גבינות וריבה, סלסילת לחמים טעימים ושתיה קרה וחמה.
הכריך הוגש בלווית סלט רענן והיה טעים ומשביע מאד.
סיימנו לאכול והיו לנו לפחות עוד 28 דקות ליהנות משאר הפרמטרים במקום. מרוצים.
אז הזמנו עוד קפה. מורדים שכמונו. ממש חיים על הקצה.
יחודיות: טואוב
זה לא פשוט לייצר אווירה בין הפיח וה-מוניות של פיתוח, על אחת כמה וכמה של ביסטרו אירופאי משובח, אממה- נרשמה הצלחה!
מה שבטוח, כבר 10 חודשים לא היינו באירופה, והמקום גרם לנו להתגעגע...
|
| לוב, אל תחשבי על זה אפילו |
שירות: WOOHOO!
אין ספק שהמלצרים מיומנים. הכל מתנהל בדיוק שוויצרי (אירופאי כבר אמרנו?) והשולחנות ערוכים משל ישבנו בנשף ממלכתי.
אנחנו אוהבים שהמלצרים לבושים יפה. זה עושה את האוכל טעים יותר :)
מחיר: טואוב
ארוחת הבוקר היתה יקרה יחסית (מעל 60 ש"ח), אך הכריך היה זול (36 ש"ח) כך שהכל התאזן.
חניה: טוב
זה בהחלט תלוי ביום ובשעה.
ישנה חניה צמודה למקום אך לרוב היא עמוסה לעייפה. שני חניונים קרובים בעלות של 18 ש"ח ללא הגבלה, או כחול לבן אם תמצאו. לא בעיה, אבל שיקול חשוב בשעת היציאה מהבית אם במקרה הזמנתם מראש.
סיכום: WOOHOO!
אירופה, אירופה, אירופה. טעים, טרי, מיוחד וטוב.
אנחנו נגיע גם כמה דקות אחרי 12:00 כדי לבדוק את ארוחת הצהרים בפעם הבאה :)
מה עוד עשינו
אם כבר בהרצליה, מה לא נתרענן במזגן של קניון שבעת הכוכבים?
ברור!
הלכנו לחפש עכבר למחשב ומשקפת שחיה, ויצאנו עם כיסויים חדשים לנייד, רמקול חדש, כמה מוצרי איפור, חלב וקפה... עכבר ומשקפת לא היו בשקית. כמה קל לבלבל את היחיאלים עם אורות ניאון ומיזוג נאות.
סה"כ נחמדה העיר השכנה שלנו. יש להם ים. שיעבירו אותו לנו ואז רעננה באמת תהיה מושלמת (אפילו רכבת תכף תהיה לנו!)
חברים,
האמת? טוב לחזור.
מבטיחים לא להעלם יותר בלי התראה.
שבת שלומלום ונצ'יקות,
אוגי ולוב
