עירוניים רוצים להיות מושבניקים לפעמים, ולעיתים, זה חריג, אבל גם להפך.
הבעיה בשקט, זה שזה לא הולך בד בבד עם הפרעת קשב וריכוז, אז הכל צריך להיות במידה.
כשאנחנו רוצים קצת שקט פסטורלי, אנחנו הולכים לשני מלכין.
עוד על הקפה כאן
גילוי נאות: ג'קי ולוב מבלים די הרבה בקפה של שני ולכן הם משוחדים. אוגי אומר שזה בלוג פרטי שלא שייך למדינה או לצבא ולכן זה לא שוחד.
הבעיה בשקט, זה שזה לא הולך בד בבד עם הפרעת קשב וריכוז, אז הכל צריך להיות במידה.
כשאנחנו רוצים קצת שקט פסטורלי, אנחנו הולכים לשני מלכין.
עוד על הקפה כאן
גילוי נאות: ג'קי ולוב מבלים די הרבה בקפה של שני ולכן הם משוחדים. אוגי אומר שזה בלוג פרטי שלא שייך למדינה או לצבא ולכן זה לא שוחד.
לוב מסכימה.
פגישות ועבודה יכולים להיות דבר ארוך ומייגע, וכאשר לוב ניהנית מחברתו של ג'קי, הכל נהיה יותר נוח. לצערנו, אנחנו לא בתל אביב, אז אי אפשר לקחת את ג'קי לכל מקום (עצומה, מישהו?), ובקפה בכפר לא רק שאפשר לבוא עם ג'קי, הוא מתקבל שם כאחד הלקוחות ומרגיש בנוח מספיק בשביל לנמנם את השנ"צ שלו למרגלותיה של לוב.
פגישות ועבודה יכולים להיות דבר ארוך ומייגע, וכאשר לוב ניהנית מחברתו של ג'קי, הכל נהיה יותר נוח. לצערנו, אנחנו לא בתל אביב, אז אי אפשר לקחת את ג'קי לכל מקום (עצומה, מישהו?), ובקפה בכפר לא רק שאפשר לבוא עם ג'קי, הוא מתקבל שם כאחד הלקוחות ומרגיש בנוח מספיק בשביל לנמנם את השנ"צ שלו למרגלותיה של לוב.
האמת, שחיפשנו דרך לדחוף את התמונה הזאת של ג'קי כי אנחנו כבר מתגעגעים. פרטים בסוף.
תראו, ההתחלה לא נשמעה מבטיחה: "יש בית קפה בתוך בית האבות שליד בני דרור"... אבל בינינו, הלוואי על כולנו את הזכות לגור בכזה בית אבות, ששם את הגרסה הרעננית היוקרתית בכיס הקטן.
ואכן, עשרות רבות של סבים וסבתות ממונעים ומהולכים (עם הליכון כאילו דא) מתגלגלים לעבר הקפה הצ'כונתי שלהם וגורמים לכולנו לתהות עד כמה זה רע להזדקן באמת. ואחרי ההתחלה הלא מבטיחה, מגיע ההמשך המהמם: קפה בכפר הוא המקום האולימטיבי למי שמחפש ארוחת בוקר טעימה, צהרים מזין, מקום לעבוד ושקט מהמולת העיר. כולנו בעצם.
לפני שנתחיל בדירוג המגניב שלנו, לוב רצתה לומר שהיא עבדה ביום שישי. זה הרי לא קרה כבר עשור. זה הדהים גם אותה.
מתחילים!
דירוג למקרה ששכחתם:
--------------------------------
1 סביר
2 ססססדר
3 טוב
4 טואוב
5 woohoo!
-------------------------------
ובמבחן החמאה הרכה - טואוב
זה היה רך, אך לא ספרדבילי, יענו "מריח", יענו יכול היה להיות טיפה יותר רך ואז היה מקבל WOOHOO!
אוירה - WOOHOO!
כפרית ונעימה. יש משהו במקום שיוצר רוגע ושלווה, כאשר שאון העיר לא רחוק ועם זאת לא קרוב מידי בשביל לשמוע את הרעש או לספוג את הפיח.
יש מגרש מיני גולף מלאכותי מחוץ לקפה, ומגרש כדורת דשא שתמיד נראה שוקק וזה מוסיף מאד לאוירה .
יש מגרש מיני גולף מלאכותי מחוץ לקפה, ומגרש כדורת דשא שתמיד נראה שוקק וזה מוסיף מאד לאוירה .
טעם - WOOHOO!
לוב אכלה את ארוחת הבוקר עם עין. הארוחה הגיעה עם מבחר מטבלים בצנצנות חמודות ואסטתיות, שהטעים מכולם היה קונפי שום תוצרת המקום ששידרג את הארוחה פלאים.
ניכר שבכל ממרח ופריט בסלסלה היתה מחשבה כיצד לייחד ולשנות, וההצלחה גדולה.
הארוחה הוגשה עם שני משקאות שאחד מהם היה מיץ מתפוזים אדומים. אנחנו מבקשים שכל בתי הקפה יחליפו לאלתר את המיץ שלהם לתפוזים אדומים! זה פשוט טעים הרבה יותר :)
אוגי לקח כריך חביתה שגם הגיע עם סיפור מעלה חיוך, לביבות בטטה נימוחות, ושוקו קר שנטחן במקום.
נרשם חיוך על פניו :)
ייחודיות - WOOHOO!
יש בקפה תפריט נפרד שכולו טבעוני, שאפו כבר על זה, אבל מה שיותר חשוב, שכולו גם טעים!
לספורטיביים שבינכם, יש חדר פרטי עם שולחן ביליארד, גם דרך להוריד את האוכל, או את חלון הזכוכית, תלוי בכישרון שלכם ;-)
לספורטיביים שבינכם, יש חדר פרטי עם שולחן ביליארד, גם דרך להוריד את האוכל, או את חלון הזכוכית, תלוי בכישרון שלכם ;-)
שירות - טואוב
אישי ואדיב. שני היא לא בעלים טיפוסי, היא משמשת בכל התפקידים בקפה, ומראה לכולנו שהמקום אצלה בלב ובנשמה. יחד עם זאת, היינו מוסיפים עוד מלצר למשמרת.
מחיר - טואוב
מחירים סבירים בהחלט ולא פושטים רגל בארוחה זוגית.
חניה - WOOHOO!
חופשית ובשפע, ובדיוק מול הכניסה. יותר טוב מזה לא מצאנו עד כה.
סיכום - WOOHOO!
יאללה לרוץ בשישי הקרוב!
שימו לב שהמקום יהיה סגור בפסח, אז תרוצו לפני לנסות את הפלא.
------------------
מה עוד עשינו?
עבדנו. לוב כבר התלוננה ואין מה להוסיף. היא תמיד יכולה להתלונן עוד, אך קצרה היריעה מלהכיל.
ולמה שמנו תמונה של ג'קי (שאלו אלו ששמו לב למשפט ההוא אי שם בתחילת הפוסט)?
כי אוגי ולוב הולכים לעשות בוקר טוב באמריקה, ולא קיבלו את בקשתנו להעלות את הנשמה על הטיסה.
אז כמובן שנחזור עם מזוודה מלאה מתנות, אך בינתיים הוא יעשה חיים עם אורי ומירי המתוקים שלנו, ואנחנו נתגעגע כל כך, שרק שופינג רצחני באאוטלט ישפר את הרגשתנו במעט...
וכמובן, שנביא לכם המלצות בוקר מקליפורניה. ממש בלוג העולם הגדול. יש למה לצפות!!!
Bon Voyage
אוגי ולוב
