27.9.14

אוגי ולוב מאחלים שנה טואוב(ה)!

בארץ ישראל, חג = אוכל.

יש סעודת חג, יש סעודת אחרי חג, יש סעודה מפסקת, מתחלת, בסוכה, בבית, עם סופגניה, בלי סופגניה, בשבועות, בט"ו בשבט, וביום ירושלים.

כל הזמן אוכלים!

הבוקר חרפנו את נפשנו למענכם, הקוראים היקרים שלנו, ולמרות שלא היינו כלל בטוחים איזה יום היום, הלכנו לאכול ארוחת בוקר - כי מסורת זו מסורת!

החלטנו ללכת על מקום ותיק וטוב, שכבר שנים לא ביקרנו בו, ולא הופיע עדיין בבלוג שלנו. זה שהוא 5 דקות נסיעה מהבית, תרם רבות להחלטה, ומה שסגר את העניין סופית, זה השם הפולני והחמוד - חנדל'ה.

חנדלה, או חנדלך, פירושו נסיונות לשאת חן בעיני מישהו. אז נסענו לשאת חן בקרב כרסנו בגבעת חן, והנה מה שהיה הבוקר -

או ליתר דיוק בצהרים














אגב, זה השיר ששמענו בזמן שכתבנו את שורות אלה. you're welcome

הדירוג שלנו:
--------------------------------
1 סביר
2 ססססדר
3 טוב
4 טואוב
5 woohoo!
-------------------------------

מבחן החמאה הרכה: WOOHOO!  
היא הייתה צהובה וטעימה, וכל מילה נוספת מיותרת.

אווירה: ססססדר
בפעם הראשונה, יש מקום שמקבל דירוג כה נמוך בסולם אוגי ולוב.
התלבטנו קשות האם בכלל לצרף את המקום לבלוג, אבל ההמשך הראה שיש איזון בין הסעיפים, ולכן הנה אנחנו כאן.

באווירה היה לנו קשה, אולי בגלל שיום שישי היום, אולי בגלל שהמקום צפוף, אבל לא היינו מרוצים.

קודם כל חיכינו די הרבה זמן. זה נכון שלא הזמנו מקום, אבל כמות המקומות למעשנים היתה רחבה (לדעתנו על חשבון אלה שלא מעשנים), וחבל. 
מה שכן היה נחמד, זה שבפינת ההמתנה היתה שתיה קרה, ומקום מוצל לשבת בניחותא.

ניחותא זה לא מה שהרגשנו כשהושיבו אותנו בין שולחן של חבורת נשואים טריים שתיארו כל רגע מחייהם יחד בקולי קולות, ובין משפחה על טפיה, שראינו מקרוב מידי. בקיצור - צפוף פה, צפוף...

האווירה עצמה כפרית, אבל השרתה תל אביביות מעושה. היינו מוותרים בכיף על הדשא הסינטטי במרפסת, שלא ממש מתחבר עם המיקום הפסטורלי בו היינו. בחלק החיצוני היו ספסלים ופינות ישיבה שכולן הוקדשו למעשנים, ומי שישב במרפסת, ספג עשן מלוא הריאות, אם רצה ואם לא. 
אם אתם רגישים לעשן, התעקשו לשבת בחלק הפנימי והממוזג של המסעדה, אחרת, פשוט קחו סיגריה והציתו אותה, כי אם כבר לעשן, אז ישירות מהסיגריה עצמה, לא?

בקיצור, לא יצא לנו סעיף חיובי, הא? חכו, זה משתפר בהמשך...!


טעם - WOOHOO!

אם יש משהו ודאי שניתן בודאות לומר על האוכל בחנדלה, זה שהוא מעולה.

אוגי לקח כריך עוף בג'בטה שהוגש לצד סלט טוב. הג'בטה היתה טעימה ורכה והעוף היה טוב.






לוב התהדרה בארוחת בוקר (שמוגשת כל היום) של שקשוקה תרד שהיתה לא פחות ממעלפת!
כל ביס היה מדהים! 


רק בשביל זה היה שווה לשבת עם כל הג'מעה מסביב



 









השקשוקה לוותה בלחם כפרי טוב, ובסלט ירקות שהיה טרי, אך לא מתובל. חבל. 
הגבינות בצד היו מיוחדות וטעימות, והטחינה איכותית וטובה.

ועכשיו, יש משהו שאתם צריכים לדעת על לוב. כמה שהיא מהממת, יש לה באג בייצור והיא לא מבדילה בין חמוץ למתוק. זה מצחיק ומשעשע, בעיקר אותה. כי מי שטועם אחריה מה שהיא קוראת לו מתוק, יכול לצאת עם פרצוף כזה:

נופל בפח מזה 11 שנים



ובקיצור, לימונענע גרוסה טובה לנפש של אוהבי הלימון בלבד :) ראו הוזהרתם
 

לקינוח לקחנו שייקים של פירות ויוגורט, וקיבלנו קינוח מתנה ממנהל המשמרת החיובי והנעים, לירן, שהבין את מצוקתנו וניסה ככל יכולתו לגרום לנו להרגיש טוב יותר.





לסיכום - יאמי!
 

ייחודיות - טואוב
חנדלה זה מקום כזה, שאם בא לכם ללכת לחתונה, רק בלי הצ'ק המנופח - זו הכתובת.
יש את שביל העפר המתפתל, המוזיקה המזמינה, שורה של זוגות צעירים, ופינות זולה בחוץ.
חוץ מדי ג'יי שמזמין את ההורים לחופה, יש את הכל.

היו גם כמה זוגות שחשבו שזה מאורע חגיגי, וכמעט נרשמה שם מעידה משעשעת של חמודה על עקבים על החצץ. אוגי ולוב אוהבים אנשים נופלים. זה מצחיק אותנו מאד. אפילו כשזה אחד מאיתנו :) 

אז שני אגודלים למעלה לחתונה ללא צ'ק ולשקשוקה תרד (שוב).
 
שירות - WOOHOO!
מכירים את זה שהמלצרית באה לשאול אם הכל בסדר? אז פה, באמת היה אכפת לה לשמוע!
מיד שלחה אלינו את מנהל המשמרת הנחמד, שעשה את הכל קצת יותר נעים, ודאג לומר לנו שיסיר את כל המעשנים מהאיזור, ושהוא מודע לכך שיום שישי זה יום עמוס במיוחד, ושווה להגיע מוקדם בבוקר כשעדיין פנוי.
היעילות של השירות התבטאה בכך שלא היינו צריכים לחזור פעמיים על בקשה, קיבלנו מים קרים אפילו מבלי שביקשנו (שזו נקודת זכות אדירה למקום) והכל נעשה בחיוך שהיה אמיתי. אנחנו יודעים מתי מנסים לרצות אותנו ומתי זה מהלב. כל הכבוד לצוות של חנדלה. אתם הסיבה שהפוסט הזה נכתב. 

מחיר - טוב
ממוצע בשוק, לא יקר ולא זול

חנייה - WOOHOO! 
צמוד ובשפע, וללא תשלום. בכל זאת, מושב.

סיכום - טואוב
על טעם ושירות אין תחרות. מה שכן, מקצה שיפורים בצורת הישיבה (קצת יותר מרווח נשימה) ובהרחקת המעשנים לגלות רחוקה יותר, תשפר לאין ערוך את המקום ותעלה את הדירוג למקסימום האפשרי אצלנו ואצל כולם.

נכון לעכשיו תשתדלו להגיע בשעות מוקדמות, או באמצע השבוע. השקשוקה שווה את המאמץ :)

 
מה עוד עשינו?

הלכנו לישון, אלא מה?
על השנ"צ היה כפל מבצעים: גם שישי וגם חג :)

וחוץ מזה, צריך להשלים שעות שינה.... כל האוכל הזה מעייף בטירוףףףף!


ועד הפעם הבאה חמודים,

שנה טובה, מלאה בטעמים עשירים, חיוך אמיתי והרבה הרבה מתוק בלב!

נצ'יקות,

אוגי ולוב 


19.9.14

11 שנים לאוגי ולוב בקפה המדרחוב :)


                                        למה אתה לא זז? אני רעבה! צריך לחגוג!! 11 שנים יחד!!!

18 בספטמבר זה לא יום הנישואין שלנו, זה היום בו נשבענו זה לזו בלי טבעת ושמלה לבנה. זה התאריך בו אנחנו מחייכים באמת אחד לשניה ונזכרים כמה טוב שאנחנו יחד. והשנה, זו השנה ה - 11. כי באמת 1+1=2. זו כנראה הולכת להיות שנה טובה במיוחד!


אז, יאללה, שנתחיל? בכל זאת, זה בלוג של אוכל ולא של רגשות!

ואם כבר רגשות, אז רגשות על אוכל














רגע! זה לא משפט שאני הייתי אומר!














מואאאאאאהההה














השבוע החלטנו להתאמץ מאמץ מיוחד, ולצאת מהעיר. לא רצינו להפריז במאמץ (בכל זאת, יום שישי והכל), אז נסענו עדדדדד כפר סבא.
וגם החלטנו החלטה משותפת, לוותר על הזמנץ קינוח בארוחה, כי הבאנו אותו מהבית...!  קוראים לו עפריקי והוא בא עם אמא שלו המהממת, רונה-נונה, ועשה לנו מתוק במיוחד!



איזה אושר זה להיות דודים, ועוד לילדון המושלם הזה :)


מתחילים!!!!

הדירוג שלנו:
--------------------------------
1 סביר
2 ססססדר
3 טוב
4 טואוב
5 woohoo!
-------------------------------

מבחן החמאה הרכה: אממממ.... אופס.... לא השתמשנו בה. אז נפרגן ב WOOHOO אניוויי :)

אווירה: WOOHOO!
בזמן האחרון אנחנו בקטע של מקומות לא קונבנציונליים. קפה המדרחוב באמת יושב על המדרכה, ובמבט ראשון לא ברור האם זו הולכת להיות ארוחה שווה, אז ההפתעות יכולות לנוע בין "אמאלה" ל "וואו".
אנחנו אהבנו את אווירת הרחוב הקלילה, את המוזיקה ואת הוייב של המקום, אז אצלנו זה קיבל "וואו".



טעם: WOOHOO!
אוגי לקח כריכים לרוב, סביח וחביתה. הלחם היה טעים מאד, הממרחים איכותיים והירקות טריים ביותר.
לא היה אייס קפה לצערו הרב (מאד), אבל הקפה הקר בא בכוס גדולה, והיה משובח מבית BRISTOT.

לוב לקחה ארוחת בוקר, שהגיעה עם גבינות טובות, ריבה איכותית וסלט טעים. החביתה היתה סטנדרטית לחלוטין, אבל הלחמים היו טעימים והקפה כמובן, איכותי.




החלטנו לטעום ספיישל של מאפינס תירס שהוגש עם מטבלים שונים והיה טוב וטעים.




ייחודיות: טואוב
יש דף שלם של מיוחדים בתפריט, והכל נשמע מקסים וטעים, יש אפילו אבק פיות!
אנחנו מרובעים כאלה, אז פחדנו מאבק, אבל מבטיחים לחזור ולנסות אותו.
ובכלל, זה נחמד למצוא מקום שיהיה נעים לשבת בו גם בבוקר וגם בלילה :)

שירות: טואוב
כמות מלצרים יפה למתחם כה קטן, ושירות מחויך ונעים.

מחיר: WOOHOO!
מחיר מצוין לתמורה ולאיכות, זול בהשוואה למתחרים באיזור

חנייה: טואוב
יש חניון צמוד למקום בתשלום, או שניתן לחנות בקניון ערים הסמוך וללכת ברגל.

סיכום: WOOHOO!
עוד מקום חמוד וטעים הצטרף לרשימת הלייקים של אוגי ולוב.
כיף לראות ולחוות מקום שקרוב לבית ששומר על רמת חומרי גלם גבוהה, ומנות פשוטות וטעימות.
אנחנו עוד נשוב!



----------------
מה עוד עשינו?
גילינו שיש מקום כזה שנקרא מדרחוב ירושלים. זה ממש מאחורי קניון ערים, ובו שלל חנויות חמודות, בתי קפה, מסעדות ועוד והכל ירוק ומזמין. ממש מומלץ!


טיילנו בכיף למרות מזג האוויר, וגילינו לאחר מכן את כל עם ישראל בקניון עצמו, וגם שם מלבד החנויות, תוכלו למצוא שלל דוכנים של תכשיטים, אקססוריז, מזון לשבת, וגם שוק ירקות ופירות מגניב ומוצל.



עוד מעט מתנת היומולדת שלנו מגיע לפרק אותנו, קוראים לו אלון גרייצר והוא אלוף העולם בעיסוי רפואי, ואם אתם אוהבים מישהו באמת, תנו לו שעה וחצי עם אלון והוא יודה לכם לנצח :)

אחחח... כיף לחגוג. שיהיה רק שמחות!

נצ'יקות,

אוגי ולוב